מס ערך מוסף - מע"מ

מס ערך מוסף - מע"מ

מס ערך מוסף, או בראשי-תיבות מע"מ, הוא מס מחזור, או מס מכירות, הנגבה בתשלומים בכל שלב בשרשרת שבו חומרי גלם או סחורות מחליפים ידיים. המס מוטל על התוספת אותה מקבל הערך של מוצר או שירות, בכל אחד משלבי הייצור, העיבוד או השיווק, על ידי יחיד או פירמה, עד הגיעו לצרכן הסופי. תוספת ערך זו נוצרת על ידי עיבוד החומרים או טיפול בהם באמצעות כוח העבודה והציוד שבידי העסק וכל סוג הון אחר העומד לרשותו. ההפרש בין סכום המכירה של המוצר או השירות לצרכנים או ליחידות עסקיות אחרות לבין הוצאות הרכישה של החומרים והשירותים שרכש העסק מעסקים אחרים הוא הערך המוסף והוא הבסיס לגבית המס. זהו מס על מכירה נטו, דהיינו על המחיר שבו דבר מה נמכר בניכוי העלות ששולמה קודם לכן, בכל שלב של מכירה. בסופו של דבר מי שמשלם את המס הוא הצרכן הסופי. יש מדינות בהן שיעור המס הוא אחיד, והוא מוטל כמעט על כל המוצרים והשירותים. במדינות אחרות הנהיגו יותר משיעור אחד כשעל מזון ומוצרים חיוניים אחרים מוטל שיעור נמוך מהשיעור הרגיל. בכמה מדינות מוטל שיעור נוסף, גבוה מהשיעור הרגיל, על מוצרים הנחשבים מותרות. בישראל המס מוטל לפי חוק מס ערך מוסף. המס מוטל על צריכה ומהווה חלק אינטגראלי ממערכות מיסוי במדינות רבות בעולם. המס נקרא כך מכיוון שהוא ממסה את הערך המוסף בכל שלב בשרשרת הייצור והשיווק, החל מהיצרן, דרך הסיטונאי ועד לקמעונאי. הערך המוסף הינו ההפרש בין מחיר המוצר או השירות המסופקים, לסך מחיר התשומות ששימשו לייצור המוצר או מתן השירות. המע"מ הוא מס עקיף, שהצרכן הוא הנושא בפועל בעלותו. המע"מ נכלל במחירם של מוצרים ושירותים כאחוז ממחירם והוא יכול להיות בעל שיעור אחיד או ברמות אחדות בהתאם לסוג המוצר או השרות. מס ערך מוסף הוטל בישראל ב-1 ביולי 1976, מכוח חוק מס ערך מוסף, בעקבות המלצותיה של "ועדת אשר", שעסקה בעניין זה. בישראל המע"מ הוא בשיעור אחיד (למעט חריגים מעטים) על צריכה פרטית וציבורית ובגבייתו עוסקת רשות המסים בישראל (קודם להקמתה עסק בכך אגף המכס ומע"מ). המע"מ נגבה בשלב היבוא ובכל שלבי הייצור והשיווק על ערך המכירות לקונה, כולל כל המיסים (למעט המע"מ עצמו). מחבות מס זו מוחזר ערך המע"מ אשר הוטל בשלב הקודם על תשומות ביניים כולל השקעות (החזר "מס תשומות"). בשני מגזרים בישראל מוטל המע"מ על-פי הגדרתו החלופית (מע"מ פיננסי): מגזר פיננסי: בנקים, חברות ביטוח ונותני שירותים פיננסיים חייבים במע"מ על תשלומי השכר והרווח. שעור המס החל עליהם זהה, למעשה, לשיעור המע"מ הנגבה מעסקים, והם אינם זכאים להחזר של מס תשומות. בשל אופי פעילותם אין זה יעיל טכנית לגבות מע"מ ממוסדות פיננסים בדרך של "החזר מס תשומות". מוסדות ללא כוונת רווח (מלכ"רים) כולל מוסדות המדינה, חייבים במע"מ בשיעור מופחת של כמחצית משיעור המע"מ על תשלומי השכר שלהם. גם המלכ"רים אינם זכאים להחזר מס תשומות ומאחר שמעצם הגדרתם כפעילות ללא רווח, הטלת המע"מ היא על שכר בלבד.





לא מוצאים את מה שחיפשתם?




קישורים מומלצים:
ארקדי גאידמק | בנק לאומי | מדד המחירים לצרכן