קבלת החלטות
קבלת החלטות הוא תחום מחקר בפסיכולוגיה קוגניטיבית, מדע המדינה, תורת המשחקים ומנהל עסקים, העוסק באופן שבו אנשים שוקלים את החלופות ומקבלים את החלטותיהם.הכושר לקבל החלטות בכלל, והחלטות נכונות בפרט, הוא תכונה חשובה למנהלים בכל הדרגות כמו גם לאנשים פרטיים. לאורך השנים פותחו מודלים לקבלת החלטות על מנת לסייע למנהל לקבל החלטה רציונאלית, הנשענת על איסוף וארגון מידע, בדיקת חלופות והערכת תוצאותיהן האפשריות. בפועל רבות מההחלטות המרכזיות בארגון אינן מתקבלות בצורה זו. האווירה שבה נדרשים מנהלים לקבל החלטות מכריעות, המאופיינת בקצב מהיר של שינויים וצורך לתת מענה מהיר לאירועי משבר, הופכת את המודלים הרציונאליים לבלתי אפשריים למימוש. ניתן אף לומר, כי ככל שההחלטה יותר קריטית או דרמטית, גדל הסיכוי שלא תתקבל לפי מודל רציונאלי של קבלת החלטות, אלא כתולדה של לחצים, העדפות אישיות ו/או אינטואיציה. לתהליך קבלת ההחלטות ישנן כמה תיאוריות משנה:
1. תיאורית ההחלטה הרציונאלית – Rational Choice Theory - עפ"י מודל זה החלטות הינן דבר מושלם ורציונאלי. המודל מציג ניסיון למקסם את הרווח ע"י בחינת כל האלטרנטיבות. מה שמייחד מודל זה היא הקריאה למקבלי ההחלטות להכיר את כל האלטרנטיבות לפעולה ולהעריך באופן מוחלט ומדויק כל אחת מהן. עפ"י תפישת המודל, מקבלי ההחלטות מנסים לעשות החלטה אופטימאלית. המודל הינו נורמטיבי ומתאר כיצד קבלת החלטות צריכה להיעשות באופן אידיאלי ולא כיצד קבלת החלטות נעשית במציאות.
2. רציונאליות מוגבלת – Bounded Rationality Theory - על פי מודל זה, במקום לשקול את כל האפשרויות לפתרון הבעיה, כפי שמוצע ע"פ המודל הרציונאלי, יש לבחור את האפשרות הראשונה העונה על הקריטריונים והיעדים שהוגדרו. הבחירה היא בהחלטה מספקת, ולאו דווקא בהחלטה האופטימאלית. גישה זו לוקחת בחשבון את הרציונאליות המוגבלת, תפיסה לפיה לאנשים חסרים הכישורים הקוגניטיביים לפתור בעיות באופן רציונאלי לגמרי. גישה זו הינה גישה דסקריפטיבית (תיאורית), כלומר, בוחנת את התנהגות מקבלי ההחלטות בפועל.
3. מודלים קוגניטיביים - המודלים הקוגניטיביים מתייחסים לעיוותי שיפוט ותפיסה ולהטיות הנפוצות בתהליכי קבלת החלטות. היוריסטיקות המובאות כדוגמא הינן: זמינות – הסתמכות על דוגמאות העולות בראשנו כדי להעריך הסתברותו של אירוע או שכיחותה של תופעה; ייצוגיות – הערכת סבירות של אירוע או אובייקט תוך התעלמות משיעור הבסיס; רגרסיה אל הממוצע; כשל הצירוף – ההסתברות של צירוף שני מאורעות לעולם איננה יכולה להיות גדולה מההסתברות של כל אחד ממרכיביו; ציפייה לאיזון כאשר הסדרה היא מקרית- אנשים תופסים תהליך מקרי כתהליך שבו סטייה בכיוון אחד מתוקנת באמצעות סטייה בכיוון האחר במגמה לשמור על האיזון הכולל; חשבונאות פסיכולוגית – התעלמות מההחלטה בהיבטה הרחב, ומסגור כל החלטה בנפרד; תופעת הפירוט – נטייה לתת הסתברות גבוהה יותר לתיאור אירוע מפורט; אפקט ההילה; אפקט הראשוניות / האחרוניות; הנחת הסיבתיות (סיבה ותוצאה) וכו'.
לא מוצאים את מה שחיפשתם?
קישורים מומלצים:
סלקום | הנפקה | גלובס